בפעם הראשונה שכף רגלי דרכה בבית ספר, בקושי בן שש, לא הצלחתי להבין מילה ממה שאמרו המורים והתלמידים. הייתי בטוח שלעולם לא אבין מה קורה סביבי.
כמה שנים מאוחר יותר, חשבתי שספר עדיף על כל שיעור בבית הספר.
 |
מישהו זוכר אותי?
|
וכיום, כשאני צועד כל בוקר לעבודה, אני מבין שאין נושא שמרתק ומאתגר אותי יותר מאשר חינוך, ובכל העולם הרחב של החינוך אני בוחר להיות מנהל צפית.
לא האדם החשוב ביותר בבית הספר, ובוודאי לא המקצועי ביותר, אלא זה שניתנה לו הזכות להוביל את כתיבת הסיפור של צפית בשנים הללו.
שלום, קוראים לי גיא ישראלי, ואני מנהל צפית.
הבלוג הזה, שפתחתי אותו ברגשות מעורבים, נועד לעשות שני דברים חשובים ודבר אחד כיף:
החשוב הראשון: לספר לקהילה של צפית על בית הספר הנהדר שלנו
החשוב השני: להגביר את השקיפות של צפית ולהפוך אותנו למעורבים יותר בקהילה
הכיף: לשתף בחוויות שלי בצפית, במחשבות שלי ובאופן שבו אני רואה את הדברים - בקיצור, לדבר עלי:)
 |
כמה דברים אפשר לראות כשמסתכלים במראה?
|
אז מה יעמוד על סדר היום?
אכתוב על תהליכים שקורים בצפית, כמו התסיסה המרהיבה של חדוות היצירה בכל הנוגע לתרבות צפית ול"מגילת צפית".
אכתוב על ענייני היום-יום כמו ההצגה שצפינו בה או הישיבות הפדגוגיות.
אכתוב על דברים שמרגשים אותי, כמו מורה שהוציאה תפוח מהתיק לחניך רעב, ועל דברים שמרגיזים אותי כמו שפה מכוערת או זלזול.
אנסה שיהיה מעניין.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקבהצלחה
השבמחק